יום ראשון, 13 באוקטובר 2013

עבודות במאהל (Nono)

בכל פעם שעברתי דירה חוויתי דגדוג מטריד בקצות האצבעות. תמיד צריך (או מתחשק) לתפור או להכין דברים לבית החדש. וילון, מפה, כיסוי... כל דבר שיתן תחושה ביתית יותר, "שלי" יותר.
החודש האחרון היה בסימן עבודות כאלה, ולא תמיד הן "סקסיות" מספיק בשביל להראות אותן פה, אבל החלטתי שבכל זאת נחלוק (טוב, לא את כולן, בכל זאת... יש לי גבולות).


הוילון לדלת הכניסה נוצר בעקבות תחינה נואשת של בעלי. הדלת שלנו היא ישנה ומקסימה, עם זכוכית מעוטרת במרכזה.
הכל טוב ויפה, אבל הבחור לא מצליח לישון אם קרן יחידה וסוררת של אור מצליחה לחדור לבית. ולכן - הוילון.
הלכתי על סגנון פשוט ופרחוני, וילון שאפשר לגלגל ולקשור, כדי לנצל את האור במהלך היום.


למעשה יש כאן שלוש שכבות בד: פרחוני כדי לעשות שמח בעיניים, פסים של קרם ולבן  לצד השני וכחול כהה ביניהם כדי להפוך את הוילון לאטום לאור. בתמונה האמצעית אפשר לראות את הזכוכית היפה שמקשטת לנו את הדלת. הכפריות באה built-in פה בקיבוץ D-:

האמת, שהפרחים נותנים צבע שמח לפינה נורא לבנה בבית, אז אני מרוצה. אולי בעלי היה קצת בשוק, הוא לא חשב על פרחים כשביקש וילון. בעיה שלו (-;

הפרוייקט הבא שהשקעתי בו הוא שידרוג קטן של מיטת מעבר לקטנטונת. קיבלנו מחברים מיטת מעבר מאיקאה. קצת שרוטה, אבל במצב מצויין.
קצת צבע ירוק, ריפוד חדש לכריות מסדין ישן שמעלה בי גל נוסטלגיה (המיטה ניתנת להארכה, והכריות נועדו להיות הגדלה למזרון, בבוא העת. כרגע הן משמשות מסגרת למיטה). התוצאה לפניכם:


המעבר ממיטת תינוק למיטת מעבר הלך יחסית חלק (חמסה חמסה חמסה טפו טפו טפו!!!!).

נכנסתי קצת לענייני תפירת בגדים, אז בפוסט הבא אתחיל לחלוק כמה נסיונות...
אני מבקשת לא לצחוק (-;
וכמובן, עוד תינוקות בדרך (לא ממני! אני לא מודיעה על כלום מעל עמודי הבלוג. כולם לנשום ולהרגע בבקשה).

שיהיה שבוע נפלא!
Nono

תגובה 1:

  1. אהבתי את הוילון , במיוחד את הבד הפרחוני . זה כל פעם מפתיע מחדש , איך דבר כזה "פשוט" , משדרג את הדלת.
    המיטה גם ניראת כמו חדשה . האמת אני חושבת שעכשיו היא נראית יותר טוב , מזמן שהיתה חדשה .
    גם לקטנה שלי צפוי מעבר ממיטת תינוק אז אני קצת מקנא (במעבר החלק ) ,אבל רק קצת.

    השבמחק